הדרכה בפרופסיה שלך אמורה להתרחש בכלים בהם את משתמשת, משכללת. ועדיין, בתום תיאור מקרה שהביאה קולגה לראשונה בהדרכה, כשהמדריכה. אמרה "בואו נעלה לבמה" חלפה בי לרגע הפתעה. מה? עכשיו לעשות החזרה על הבמה על סיטואציה שמביאים להדרכה? ובעצם.. למה לא זה הרי הכי טבעי ומשקף באמת, משמיע את מגון הקולות הרוחשים בתוך תוכה של המטפלת. אחר כך שיחה. חוט השני העובר בין המקרים שרצינו להביא כל אחת ואחת מאיתנו, להתייעץ. תמות עולות מתחדדות. אחר כך ניתוח של מאחורי הקלעים לסיטואציה. הדרכה.

פְּלֵי – בֶּק

לְשַׂחֵק,

לְהַחְזִיר חֲזָרָה

סִפּוּר שֶׁכְּבָר קָרָה -

עַכְשָׁו, אֶתְמוֹל, בַּלַּיְלָה בַּחֲלוֹם, מָחָר, לִפְנֵי שָׁנִים

(זֹאת לֹא אֲנִי -

הָאֲחֵרִים הֵם אֲשֵׁמִים!)

אַט-אַט חוֹבְרִים גַּם חֲלָקִים לֹא-מַחְמִיאִים, צְלָלִים

שֶׁנִּתְפָּרִים טְלָאִים-טְלָאִים כְּמוֹ אֶל דְּמוּתוֹ שֶׁל פִּיטֶר-פֶּן

צָעִיר לַנֶּצַח. גַּם אֲנִי

שֶׁיְּכוֹלָה פִּתְאוֹם לִרְקֹד

כְּמוֹ סֻכָּרִיּוֹת-עֲנָק קוֹפְצוֹת

לִרְאֹת אֶת הַקּוֹלוֹת

לְהַנְכִיחַ, לְהַקְטִין, לְהַגְדִּיל,

לְהִטָּמַע בְּהַסְכָּמָה אֶל חֹסֶר הַשְּׁלִיטָה

לִהְיוֹת הַקּוֹל – עַכְשָׁו! עַכְשָׁו!

מִי מְנַהֶלֶת, מִי? הַסִּיטוּאַצְיָה אוֹ אֲנִי?

וְזֶה מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ דּוֹמֶה

עַד שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַסִּפּוּר הוּא גַּם שֶׁלָּהּ וְגַם שֶׁלִּי וְגַם   

תְּזוּזָה קְטַנָּה בַּדְּפוּס

(זוֹ לֹא שְׁגִיאָה

וְגַם אִם כֵּן –

מֻתָּר לִטְעוֹת)

אָז גַּב אֶל גַּב מִסְתּוֹבְבוֹת

עַל מוֹט שָׁוַרְמָה, נֶחְרָכוֹת

וְהַסִּפּוּר נִשְׁמָע אַחֵר פִּתְאוֹם

אָז מִי כּוֹתֵב אוֹתוֹ? מִי

מְבַיֶּמֶת? וְשֶׁל מִי פֹּה הַתַּסְרִיט?

הֵיכָן נִגְמָר רָצוֹן וּמַתְחִילָה תְּשׁוּקָה?

זוּם-אִין שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְאַאוּץ'

וּמְחַלְחֶלֶת הֲבָנָה, אוּלַי דִּמְעָה

רַק בְּלִי הַדְּרָמָה -

בַּחַיִּים זֶה כְּבָר קָרָה

וְעוֹד יִקְרֶה

עַל הַבָּמָה