כביסה
בזמן ששעות הצריכה הגבוהה מתחלפות בנמוכה, כשכולם ישנים, היא נכנסת אל מכונת הכביסה. ראשית בולע לוע האלומיניום הפעור את התחתונים המושלכים אליו, לאחר שנקלפה מן המכנסיים. בהמשך מגולגלים גרביים, ומשתחררות חולצה וחזייה. מיד לאחר שמסירה טבעות ושעון ומניחה על הכיור - קופצת ראש בעקבותיהם. במיומנות אוטומטית, נשלחת יד כסוסת ציפורניים, אל מחוץ למכונה להפעילה. כשהדלת נסגרת, היא מבכרת להחזיק בכח את עיניה פקוחות-נצרבות מהאבקה הגרגירית בכל הנקבוביות. נבחשת ומשתקשקת מבפנים, מתערבלת וצוללת עם שאר הבגדים הצבעוניים, בסחרחרת לונה פארקית. מסניפה את לטיפת המרכך מעט לפני רעד העצירה, ויוצאת כמו חדשה. היא נתלית על חבלי הכביסה כמו עכבישה גדולה, מתנדנדת מול אור
(קרני השמש הראשונות. קר לה, אבל היא אוהבת להרגיש נקיה באמת, רק כדי לחזור ולהתלכלך מחדש (מתוך: עבודה שחורה
בשיתוף הראשוני של המפגש אנו מעזות להביא את מה שלא הלך השבוע. את הלכלוך. אחת מאיתנו משתפת בדימוי של סמרטוט. העכירות כבדה מדי ובמקום אחר בקבוצה מישהו מנסה לעלוץ ולהצחיק ובעצם להשתיק את העצב. הפסיכולוגית יעל דורון מדגימה על הסיטואציה את המירואינג ההשתקפות הקבוצתית. בחלק השני נוכחת מטאפורת מכונת הכביסה, במהלכה היא מזמינה אותנו להוציא את הכביסה המלוכלכת כאן ועכשיו. סומכת עלינו וגם אנחנו עליה ואחת על השניה כך שיכולות להעמיק עוד ועוד באומץ לחשוף את הכתמים, להפריד את הבגדים הרטובים זה מזה ולפרוש אותם לאור השמש
זהו המפגש השני עם דורון שעוסק בדינמיקה קבוצתית. גם בקודמו הוסבה תשומת הלב בהנחייתה אל מה שמתרחש בקבוצה כאן ועכשיו, כשאנחנו מדברות על הקבוצה שמחוץ לקבוצה זו שאנו מנחות או שתהיה לנו. מלבד הכאן והעכשיו מתקיימים בעת ובעונה אחת שני מעגלים נוספים אותם רואה בראשה המנחה, מסבירה דורון - המעגל המשפחתי ממנו הגענו ומיקומנו שם האובייקטיבי והנפשי והמעגל בו אנו מתפקדים - מערכות היחסים שלנו במשפחה ובעבודה בחיי היומיום. אני שמה לב שאין כסאות שמורים לחסרות או למאחרות. בתחילת היום מבקשת הפסיכולוגית יעל דורון שנתקבץ למעגל. מאוחר יותר תסביר דורון שהיה במכוון בשל נושא האיחורים שעלה בפעם הקודמת. כל כניסה של מאחרת נדמית לי כ"משחק הכסאות". אני חושבת על איך נחבאת לה בתוך המילה נתקבץ, המילה - קבוצה
